טל הדר נ' הראל חב' לבטוח בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 בגין נזקי גוף שאירעו בתאונת דרכים מיום 1.1.04.

ואלה טענות התובעת

התובעת הייתה מעורבת בתאונת דרכים כנהגת ברכב. במועד התאונה הייתה בת 23.5, סטודנטית לתואר הנדסאית ארכיטקטורה.

בעקבות התאונה הובהלה התובעת לביה"ח העמק בעפולה, שם אובחנה חבלה בראש ובחזה. התובעת שוחררה לביתה עם המלצה למנוחה.

הגם שלא אובחנו ממצאים של ממש אצל התובעת, היא המשיכה לסבול מכאבים שהתמקדו בצוואר, עם הקרנה לכתף ימין. כאבים אלה הפכו את חיי התובעת לבלתי נסבלים.

במקביל, התפתחה אצל התובעת תגובה נפשית לאירוע והיא החלה לסבול מקשיי תפקוד.

התובעת ניסתה טיפולים משלימים ואף אלה, גם אם היטיבו במעט את מצבה, לא פתרו את הבעיה.

בהמשך ביצעה התובעת בדיקת MRI , ממנה עלה כי התובעת סובלת משתי פריצות דיסק בגב העליון.

בית המשפט מינה 3 מומחים רפואיים לתובעת, שניים בתחום האורתופדי – ד"ר פולמן ופרופ' רופמן - אשר קבעו כי לא נותרה לה נכות צמיתה בתחום זה. ד"ר פולמן קבע לתובעת נכות זמנית בשיעור של 100% למשך 3 חודשים.

בתחום הפסיכיאטרי מונה פרופ' קליין, אשר קבע כי שיעור נכותה הזמנית של התובעת הינו 10% למשך שנתיים. נוכח התפתחות חיובית שחלה במצבה מאז החלה לקבל טיפול תרופתי, לא נותרה לה נכות נפשית צמיתה.

התובעת מבקשת לקבוע כי נותרה לה נכות תפקודית כתוצאה מהתאונה, בשיעור של 10% לפחות. לדבריה, לאורך השנים מאז התאונה, סבלה מכאבים בצוואר המקרינים לכתף ימין, כאשר לאחרונה אובחנו אצלה פריצות דיסק בבדיקתMRI שביצעה. מצב זה אף מנע ממנה השלמת לימודיה וסיום הכשרתה.

התובעת ביקשה לפסוק לה 100% נכות זמנית עבור תקופה של 3 חודשים מיום התאונה, 20% נכות עבור התקופה של שנתיים לאחר מכן (תקופה בה סבלה מנכות נפשית בשיעור של 10%), וכן נכות תפקודית גם עבור התקופה שלאחר אותן שנתיים בשיעור של 10%. לחילופין למשך תקופה של כ – 5 שנים מיום סיום הנכויות הרפואיות, כפועל יוצא מפרק הזמן הדרוש לאדם לחזור למסלול או להתחיל מסלול חדש.

כן התבקש בית המשפט לפסוק לתובעת את עלות שכ"ל לשנת לימודים בסך של כ – 12,000 ₪, שאין ספק כי הפסידה בעקבות התאונה.

עוד ביקשה התובעת לפסוק לה פיצוי בגין עזרת הזולת. לטענתה, נזקקה משך תקופה ארוכה לסיוע. תחילה, מקרובי משפחתה בביתם עברה להתגורר לאחר התאונה. בהמשך נסעה התובעת לבני משפחתה בחו"ל ולאחר מכן, אמה הגיעה לארץ.

בית המשפט התבקש לפסוק בגין ראש נזק זה סך של 20,000 ₪.

בגין כאב וסבל עותרת התובעת לפסוק לה סך של 20,000 ₪. לדבריה, כאבה וסבלה באו לידי ביטוי בין היתר במצב הנפשי הקשה ממנו סבלה תקופה ממושכת ובכאבים המתמשכים בידה, אשר השליכו על יכולתה להשלים הכשרתה בתחום האדריכלות ובהמשך אף לעסוק בכך, ופגעו בהנאתה ובתפקודה היום יומי.

בגין הוצאות רפואיות עתרה לפסוק לה סך של 30,000 ₪. לדבריה, נדרשה לטיפולים ותרופות שאינם ניתנים במסגרת קופת החולים עליהם שילמה מכיסה. כן עתרה לפסוק לה סך של 15,000 ₪ בגין הוצאות נסיעה.

בגין אובדן הכנסה לעתיד, עתרה התובעת לפסוק לה פיצוי בשיעור של 20% מהשכר הממוצע במשק - סך של 311,954 ₪. לטענתה, אף שלא עבדה במועד התאונה, שכן עסקה ברכישת מקצוע, הרי שלולא אירעה התאונה הייתה משלימה לימודיה וזוכה להתפרנס ממקצוע זה. כמו כן, יש להביא בחשבון את העיכוב בלימודים כאובדן הכנסה.

טענות הנתבעות